חפש באתר
שם:
אימייל:
על המילה "סכוליון" | מאת:מערכת קתרסיס

ציון – הלא תשאלי?
ציון הוא כתב העת של החברה
ההיסטורית הישראלית, והוא עוסק
בעיקרו בהיסטוריה של עם ישראל
ונושאים הקשורים אליה.
בחוברת עא, א, תשס"ו, עמ' 5-40,
מופיע מאמר בשם "שני ענייני חנוכה
בסכוליון של מגילת תענית" מאת
שמא יהודה פרידמן. רובו של המאמר הוא בעסקי תלמוד, אך המחבר מקדיש את העמודים 31-33 ל"נספח ב: 'סכוליון' מהו?" כאן אנו קוראים בעמוד 31:
"מילה יוונית זו מופיעה לראשונה אצל צ'יצ'רו במובן של 'דיון מלומד', אחר כך במובן של 'ציוּן', ולבסוף במובנה השכיח, 'הערת גיליון'. ה'הערה' בספרות היוונית היא בעיקר דבר פרשנות על טקסט קלסי מאת מדקדק קדום. במשמע זה, והוא הרווח, 'סכוליון' (σχόλιον) הוא הערה אחת בודדת על הטקסט. צורת הרבים של מונח זה היא סכוליה (σχόλια), ומוסבת על אוסף שלם של הערות הכתובות על גיליון ספר מסוים. כשאוסף זה נחשב לספר בפני עצמו, הוא נקרא 'סכוליה', כגון Scholia Bembina, המורכב מכאלף וחמש מאות הערות על טרנס".
השמטנו את ההערות לקטע זה, המפנות את הקורא ל'מקורות המידע' של המחבר: שני מילונים של העולם העתיק, האחד בגרמנית והשני באנגלית; המילון היווניֿאנגלי הידוע של לידלֿסקוטֿג'ונס; ואתר באינטרנט. ברור אפילו במבט ראשון שהמחבר המלומד אינו בדיוק בןֿבית בעולם היווני והרומי העתיק. שמו של האיש שאליו מפנה אותנו קטע זה בתחילתו הוא Cicero בלטינית. רק באיטליה יש עדיין המבטאים שם לטיני זה במבטא האיטלקי הישן "צ'יצ'רו" המופיע כאן. בעברית מקובל, זה עידן ועידנים, לבטא שם זה "קיקרו". אשר לאותו דבר שעליו נאמר לנו שיש כאלף וחמש מאות הערות, לא מדובר כאן בֿtrance, רחמנא ליצלן, אלא במחבר הקומדיות הרומי Publius Terentius Afer, שאמנם באנגלית הוא מכונה Terence, ומבטאים שם זה כאילו נכתב Terrens – אך בעברית הוא מכונה "טרנטיוס". פרופ' פרידמן לא טרח לבדוק כיצד מבטאים את שמותיהם של שני מחברים לטינייים אלה בעברית. עורכי ציון אף הם לא בדקו.
כפי שניתן לצפות ממקרה כגון זה של 'למדנות מכלי שני', אין אלה השגיאות היחידות באותו קטע. מה שפרידמן מכנה 'גיליון' הוא, במקום הראשון ('הערת גיליון'), Randbemerkung במקור הגרמני שהשתמש בו: כלומר, הערת שוליים. במקום השני מתרגם 'גיליון' את המילה האנגלית margin, שאף היא משמעותה שוליים. ואכן הסכוליה נכתבים בדרך כלל בשולי הגיליון, מסביב לטקסט. אשר לתרגום 'דיון מלומד' שמציע המחבר להופעתה הראשונה של המילה 'סכוליון' ביוונית (במכתבו של קיקרו לאטיקוס, 3.7.16, מאוגוסט של שנת 44 לפסה"נ) – הרי זה ניחוש שמצא במקור הגרמני שהשתמש בו כאן. כמעט כל פרשן של טכסט זה מציע פירוש משלו. המילון היווני, בעמוד 1748, שהמחבר השתמש בו למטרה אחרת, מצטט בדיוק מקום זה – סוףֿסוף, זאת הופעתה הראשונה של המילה בספרות שבידינו! – ומתרגם interpretation comment, אך ככל הנראה לא הבחין מחברנו בכך שֿCic. Att. 16.7.3 הוא בדיוק אותו מקום "אצל צ'יצ'רו" שהוא התייחס אליו זה עתה. ונסתפק בזה.
אין אנו מקילים ראשנו בכך שמחבר מאמר בענייני תלמוד טרח לבדוק את מקורותיו היוניים של מונח יווני שנכנס לחקר מגילת תענית – אם כי אפשר היה לו להתייעץ באחד מעמיתיו הקלאסיים. אך תפקידה של מערכת מדעית הוא לבדוק ולוודא שמה שמצא המחבר במקורותיו הקלאסיים הוא הבין לאשורו. יש עדין בישראל לא מעט מלומדים בעלי השכלה קלאסית שהיו מסוגלים לבדוק קטע זה ולנפותו מן השגיאות שציינו ושלא ציינו כאן – לו פנו אליהם עורכי ציון. לו.

חזור

כל הזכויות שמורות לאתר קתרסיס Copyright © 2006 בניית אתרים  EKDesign