חפש באתר
 בימים אלה מופיע גיליון 17 של קתרסיס
לחצו כאן לקריאת הגיליון
לפרטים נוספים...
שם:
אימייל:
פנינה | מאת:מערכת קתרסיס

במאמרה "הנחש והשבלול, הפסיון של הזהות בשליחותו של הממונה על משאבי אנוש", קשת החדשה, 12, קיץ 2005, בעמוד 27, כותבת רות קרטוןֿבלום:
"כמו בטרגדיה היוונית, הקתרזיס הוא גם של הקהל".
הערות המערכת:
1)  "קתרסיס" (כמו "פרקסיס", "מימסיס"וכיוצא בהן)היא שם עצם בלשון נקבה. יש לומר אפוא "קתרסיס היא", ולא "קתרסיס הוא".
2)  גם של הקהל?בפואטיקה לאריסטו, מביאה הטרגדיה לקתרסיס באמצעותרגשות החמלה והפחד שהיא מעוררת אצל הקהל, ואך ורק אצל הקהל. גם הפחד וגם החמלה נובעים אצל הצופים במחזה מתוך הזדהות עם הדמות שעל הבמה: "הוא דומה לנו; מה שקרה לו יכול לקרות לנו". בתחילת הפרק הארבעהֿעשר אומר אריסטו (אנו מצטטים מתרגומו של מרדכי הק): "שכן על הפייטן לחבר את ספורֿהמעשה בדרך כזו שאף בלא ראיה ירתת השומע את המעשים שנעשו עקב המאורעות ויכמרו רחמיו." החמלה והפחדוהקתרסיס שהם גורמים לה הם אפוא אצל קהל הצופים או אצל הקורא או השומע את הטכסט. (בעולם העתיק, בו נהג אדם לקרוא בקול גםבינו לבין עצמו, אין כאן הבדל של ממש.)
באותו מאמר, בעמוד 29, כותבת רות קרטוןֿבלום:
"קירקגור הוא המפרש של הנצרות לקורא הלא דתי".
האמנם? המפרש בהא הידיעה, של הנצרות בהא הידיעה?כידוע, קירקגור היה הוגה דעות מקורי ויוצא דופן, והדרך בה הוא תופס את הנצרות רחוקה מן התפיסות השונות של רוב הכנסיות והתיאולוגים המקובלים כנציגיה של הנצרות בדורות ובמקומות השונים בתולדותיה. (וגם כאן, אין מפרש אחד של הנצרות האחת: מה שהוא פירוש מוסמך לקתולי אינו פירוש מוסמך ללותרני, או לפרבוסלבי, וכיוצא בזה; וגם בין תיאולוגים של אותה כנסיה לבין עצמם יש חילוקי דעות רציניים.) ומדוע דווקא "לקורא הלא דתי"? ספריו של קירקגור פונים לכל קורא שהנצרות חשובה לו, וסביר להניח שהוא עצמו יעד אותם גם אם לא בעיקר לקורא הדתי. בזמנו, קראו את כתביו בעיקר נוצרים מאמינים, או פילוסופים שגילו עניין בהתקפותיו על כמה מן הפילוסופים הגרמנים של תקופתו. רק בתקופה מאוחרת, כאשר החלו לזהות את מחשבתו עם צורה מסוימת של אקסיסטנציאליזם בראשיתי, הפכו כתביו גם לנחלתם של קוראים  משכילים שאינם דתיים.

חזור

כל הזכויות שמורות לאתר קתרסיס Copyright © 2006 בניית אתרים  EKDesign